פרופסור הלל פריש הוא עמית בכיר במכון. הוא פרופסור אמריטוס ממחלקות למדע המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. הוא פרסם מספר ספרים, כולל הספירה לאחור לקראת מדינה: הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית ובעזה, צבא הפלסטיני: בין מיליציות לצבאות, ו-ביטחון ישראל ואזרחיה הערבים (כולם באנגלית).
ישראל בדרך לניצחון על החמאס. כמעט כל עזה נכבשה על ידי צה"ל וישראל ברובה כבר משוחררת מאימת הטילים והטרור מעזה. המטרה בהמשך היא להפוך את עזה לג'נין של היום, שבה ישראל מכה בפשיטות חוזרות ונשנות. חזרה למדיניות של נסיגה והכלה תביא כמעט בהכרח למלחמה קשה עוד יותר בעתיד.
מאז 2002 אנחנו עדים שוב ושוב ביהודה ושומרון, וביתר שאת מ-2005 כשישראל נסוגה מעזה, עד כמה מדיניות התקפית מוכיחה את עצמה ועד כמה אנחנו משלמים מנגד בדם ובדמים על הכלה של אויבינו. גם לאחר שמונה חודשים של מלחמה הלקח הזה תקף כבעבר.
ניתוח תוכן של אתר אל-ג'זירה בערבית, שופר התעמולה המרכזי של חמאס, מראה ששיח הקורא לסילוקו של נתניהו, שמבליט את השסעים בחברה הישראלית, ופעילות מטה החטופים הלוחץ על עסקה "עכשיו", נותנים תקווה לחמאס לממש את מטרת-העל שלו – הפסקת הלחימה ונסיגת צה"ל מעזה.
ארה"ב צריכה להימנע מלדרוש שהיעד הסופי של המלחמה נגד חמאס יהיה עתידה של עזה. אם ארה"ב לא תתמוך בצורך של ישראל לטפל באיראן ובגרורותיה, ובראש ובראשונה חיזבאללה, הרי שלא רק שאי-היציבות האזורית תגבר, אלא שיש חשש משליטה אזורית של איראן כחלק מהציר הלא-דמוקרטי ופגיעה קשה בבעלות בריתה ובמעמדה האזורי.
לאינתיפאדה השנייה ניתן שם שגוי – צריך לכנותה אחרת כדי להבין אותה באמת
המחקר השווה – והפריך: חודש הרמדאן הוא לא האלים ביותר בשנה
הטוענים לקשר בין הרמדאן לאלימות פלסטינית, מגשימים את תחזיותיהם
גורמים ישראליים וכלי תקשורת מתריעים ללא הרף על הסכנות של הרמדאן הקרוב, מתוך הנחה שהפלסטינים אלימים יותר בתקופה זו. אבל, הנחה זו בעייתית ביותר כאשר מנתחים את הנתונים על האלימות הפלסטינית במהלך הרמדאן בהשוואה לשאר ימות השנה
יש צורך בבנייה ישראלית ביהודה ושומרון כדי למנוע ניסיונות של הרשות הפלסטינית לדה-לגיטימציה של ישראל, וכמענה להתיישבות הרחבה של הרש"פ באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לביטחונה של ישראל.
רק עימות שבו יוכתר צד אחד כמנצח והשני כמובס יוכל להכריע בין חמאס לבין פת"ח בעזה, וספק אם הפת"ח תוכל לגייס את הכוח לזכות בשליטה אמיתית.
