במציאות כזו, המונדיאל טומן בחובו הבטחה אך גם סיכון מבחינת הקרמלין. מחד, בכירים מרחבי העולם יתאספו ברוסיה לאירוע היוקרתי, ויתרמו בכך לדימויה הבינלאומי. חשיבות המהלך בולטת על רקע האיומים במערב, שהתבררו עד כה כחסרות בסיס, על היעדרות המונית כמחאה על הרעלת המרגל בבריטניה. כמו כן, כיוון שהנשיא פוטין יתקשה לממש את הבטחת הבחירות לשיפור כלכלי תחת הסנקציות המתרבות, העם הרוסי יכול, לכל הפחות, ליהנות מהאירוע בצפייה על מרקע הטלוויזיה ולהתגאות בסיקור עולמי של רוסיה כמארחת תחרות יוקרתית חובקת עולם.

מאידך, המשחקים עלולים להתברר כמשוכה שקשה לצלוח בשלום. התקשורת הבינלאומית, והבריטית בעיקר, מוצפות בדיווחים שליליים על רוסיה. ארגון זכויות אדם סורי הכריז כי המונדיאל טבול בדמם של ההרוגים מידי רוסיה בסוריה, ביקורת ארסית נמתחה על מוריניו מאמן קבוצת מנצ'סטר יונייטד שלכאורה חתם חוזה פרשנות עם סוכנות ידיעות המזוהה עם הקרמלין, והואשם בלקיחת "כספי דמים", אזהרות פורסמו לקהילת הלהט"ב מפני אפליה ברוסיה וארגון זכויות אדם אירופאי הציע "מדריך לעיתונאים" לקראת המשחקים על הפרת זכויות אדם ברוסיה. בתגובה, הרוסים הצהירו כי הפרסומים השליליים נובעים מקנאת בריטניה ברוסיה על כך שהיא מארחת את המונדיאל.

אין ספק כי הרוסים יצטרכו לעמול קשה כדי שהמונדיאל יהיה מפגן כוח לאומי ולא מבוכה בינלאומית.