בשבועות האחרונים אנו עדים לשורה של פיצוצים מסתוריים באיראן. הפיצוצים התרחשו במפעלים ובבסיסים צבאיים שונים, כלי התקשורת באיראן לא מנדבים הרבה מידע על אירועים אלו.
בראיון בלעדי לערוץ 20 ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן ואסלאם פוליטי שיעי במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, מסביר מדוע כמות כזו של פיצוצים התרחשו דווקא עכשיו? האם זה קשור לישראל? והאם איראן תגיב? ומוסר לנו פרטים המשלימים את התמונה המלאה.
"איראן נמצאת במשבר הגדול בתולדותיה" כך אומר ד"ר מנשרוף ובשביל להבין את האירועים צריך להכיר את רוח התקופה שבה אנחנו נמצאים ואת השתלשלות האירועים.
ב- 8 למאי 2018 פרש נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ מהסכם הגרעין שקבע ממשל אובמה. במסגרת ההסכם איראן נשארת כל הזמן במרחק של שנה מפריצת דרך לפיתוח נשק גרעיני, נשארת עם תשתיות ומתקני גרעין, וכי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תבצע פיקוח ותיהיה בעלת גישה קבועה למתקני הגרעין לוודא שמירה על ההסכם. ללא ההסכם איראן יכולה להיות במרחק של שלושה חודשים לפיתוח נשק גרעיני, מדינות האיחוד האירופי היו שותפות להסכם והסנקציות הכלכליות של האמריקאים על איראן הוסרו. יש לציין כי מדינת ישראל התנגדה להסכם מתוך מחשבה שאי אפשר לסמוך על איראן שתעצור את הפיתוח, וסכים לפיקוח אמריקאי על פרוייקט הגרעין.
מאז פרישתו של טראמפ מההסכם, הוחזרו הסנקציות האמריקאיות נגד איראן, בנוסף משבר הקורונה אשר פקד 25 מיליון איראנים, כל אלו הכו באיראן ודרדרו אותה למשבר הכלכלי החמור בתולדותיה כך מסביר ד"ר מנשרוף.
בשאלה האם כל הפיצוצים היו קשורים לגרעין אמר מנשרוף כי: "הפיצוץ בנתנז ובבסיס הטילים של משמרות המהפכה סמוך לטהרן, בוודאות הייתה פעולת חבלה מכוונת של מעצמה אשר פגעה בתכנית הגרעין האיראנית. בין אם מדובר בארה"ב או ישראל.
שאר הפיצוצים היו תוצאה של ניהול לקוי ותקלות מקריות". ארשיד מוטהרי בכיר במשמרות המהפכה דיווח שהפיצוץ בנטנז היה מכטב"ם, ראש מערך ההגנה הפאסיבית של איראן רולאם כסא ג'לאלי אמר כי לא מדובר במתקפת סייבר מדיווחים אלו ניתן להבין שמדובר בפעילות חבלנית בחתימה נמוכה, ויכולות המתאימות למעצמה מסודרת, כך אומר ד"ר יוסי מנשרוף.
בחודש שעבר קרה אירוע אשר פתח צוהר לפגיעה בתכנית האיראנית. ארגון סבא"א לראשונה מאשים את איראן כי לא נותנת לפקחיו גישה למתקני הגרעין – נתון המעלה חשש כי איראן מתקרבת לפיתוח נשק גרעיני. האירוע הזה מצטרף לעובדה כי בחודש נובמבר הולכות להתקיים בחירות בארה"ב ובמידה והדמוקרטיים יבחרו, אמריקה תחזור להסכם הגרעין עם איראן ולא יהיה מתקבל בהבנה לבצע תקיפות נגד הנשק הרגעיני. הארגון אשר עומד מאחורי התקיפות לקח בחשבון את האשמות של ארגון סבא"א, חלון הזמנים האמריקאי, המשבר הכלכלי, וכל אלה גרמו לחלון הזדמנויות מיוחד לתבצע תקיפות אלה.
"בשאלה האם תיהיה תגובה איראנית נגד ישראל, אמר מנשרוף כי "איראן תרצה להגיעה להסלמה מבוקרת". איראן תרצה וצריכה להגיב בכדי להיראות חזקה ולשמור על ההרתעה, אבל היא לא רוצה מלחמה. לפיכך על פי הערכות הללו, צפויה תגובה מבוקרת של התקפת סייבר על מתקנים אסטרטגיים או פגיע באינטרסים ישראליים בעולם כמו שגרירויות, אישיות, מתקנים. נסיונות כאלה כבר קרו בעבר על ידי איראן ולרוב סוכלו בידי הביון הישראלי.
בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.
הירשם לאיגרת המידע
לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.
כבר נרשמתם לאיגרת שלנו?
הצטרפו למעל 8,000 מנויים שמקבלים ישירות למייל את מיטב המאמרים לפני כולם
דף הבית / הופעות ופרסומים בתקשורת / בעקבות התקיפות איראן תרצה לבצע הסלמה
בעקבות התקיפות איראן תרצה לבצע הסלמה
ד"ר יוסי מנשרוף על הפרטים המסתוריים מאחורי התקיפות באיראן
ערוץ 20, 22.07.2020
בשבועות האחרונים אנו עדים לשורה של פיצוצים מסתוריים באיראן. הפיצוצים התרחשו במפעלים ובבסיסים צבאיים שונים, כלי התקשורת באיראן לא מנדבים הרבה מידע על אירועים אלו.
בראיון בלעדי לערוץ 20 ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן ואסלאם פוליטי שיעי במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS) ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, מסביר מדוע כמות כזו של פיצוצים התרחשו דווקא עכשיו? האם זה קשור לישראל? והאם איראן תגיב? ומוסר לנו פרטים המשלימים את התמונה המלאה.
"איראן נמצאת במשבר הגדול בתולדותיה" כך אומר ד"ר מנשרוף ובשביל להבין את האירועים צריך להכיר את רוח התקופה שבה אנחנו נמצאים ואת השתלשלות האירועים.
ב- 8 למאי 2018 פרש נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ מהסכם הגרעין שקבע ממשל אובמה. במסגרת ההסכם איראן נשארת כל הזמן במרחק של שנה מפריצת דרך לפיתוח נשק גרעיני, נשארת עם תשתיות ומתקני גרעין, וכי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) תבצע פיקוח ותיהיה בעלת גישה קבועה למתקני הגרעין לוודא שמירה על ההסכם. ללא ההסכם איראן יכולה להיות במרחק של שלושה חודשים לפיתוח נשק גרעיני, מדינות האיחוד האירופי היו שותפות להסכם והסנקציות הכלכליות של האמריקאים על איראן הוסרו. יש לציין כי מדינת ישראל התנגדה להסכם מתוך מחשבה שאי אפשר לסמוך על איראן שתעצור את הפיתוח, וסכים לפיקוח אמריקאי על פרוייקט הגרעין.
מאז פרישתו של טראמפ מההסכם, הוחזרו הסנקציות האמריקאיות נגד איראן, בנוסף משבר הקורונה אשר פקד 25 מיליון איראנים, כל אלו הכו באיראן ודרדרו אותה למשבר הכלכלי החמור בתולדותיה כך מסביר ד"ר מנשרוף.
בשאלה האם כל הפיצוצים היו קשורים לגרעין אמר מנשרוף כי: "הפיצוץ בנתנז ובבסיס הטילים של משמרות המהפכה סמוך לטהרן, בוודאות הייתה פעולת חבלה מכוונת של מעצמה אשר פגעה בתכנית הגרעין האיראנית. בין אם מדובר בארה"ב או ישראל.
שאר הפיצוצים היו תוצאה של ניהול לקוי ותקלות מקריות". ארשיד מוטהרי בכיר במשמרות המהפכה דיווח שהפיצוץ בנטנז היה מכטב"ם, ראש מערך ההגנה הפאסיבית של איראן רולאם כסא ג'לאלי אמר כי לא מדובר במתקפת סייבר מדיווחים אלו ניתן להבין שמדובר בפעילות חבלנית בחתימה נמוכה, ויכולות המתאימות למעצמה מסודרת, כך אומר ד"ר יוסי מנשרוף.
בחודש שעבר קרה אירוע אשר פתח צוהר לפגיעה בתכנית האיראנית. ארגון סבא"א לראשונה מאשים את איראן כי לא נותנת לפקחיו גישה למתקני הגרעין – נתון המעלה חשש כי איראן מתקרבת לפיתוח נשק גרעיני. האירוע הזה מצטרף לעובדה כי בחודש נובמבר הולכות להתקיים בחירות בארה"ב ובמידה והדמוקרטיים יבחרו, אמריקה תחזור להסכם הגרעין עם איראן ולא יהיה מתקבל בהבנה לבצע תקיפות נגד הנשק הרגעיני. הארגון אשר עומד מאחורי התקיפות לקח בחשבון את האשמות של ארגון סבא"א, חלון הזמנים האמריקאי, המשבר הכלכלי, וכל אלה גרמו לחלון הזדמנויות מיוחד לתבצע תקיפות אלה.
"בשאלה האם תיהיה תגובה איראנית נגד ישראל, אמר מנשרוף כי "איראן תרצה להגיעה להסלמה מבוקרת". איראן תרצה וצריכה להגיב בכדי להיראות חזקה ולשמור על ההרתעה, אבל היא לא רוצה מלחמה. לפיכך על פי הערכות הללו, צפויה תגובה מבוקרת של התקפת סייבר על מתקנים אסטרטגיים או פגיע באינטרסים ישראליים בעולם כמו שגרירויות, אישיות, מתקנים. נסיונות כאלה כבר קרו בעבר על ידי איראן ולרוב סוכלו בידי הביון הישראלי.
יכול לעניין אתכם
ישראל חייבת לחשוש – ולפעול. המהלך הבא של קטר
הבדלי ההתייחסות למלחמה נגד חמאס בין דעת הקהל הישראלית, הפלסטינית והעולמית
מאמצי ההשפעה של קטר: בין דיפלומטיה, תעמולה וכסף גדול
השינויים העיקריים הנחוצים בתפיסת הביטחון של ישראל
המחיר הכבד של עסקת שחרור החטופים "בכל מחיר"
אין סתירה: השלום עם מצרים חיוני, אך עוצמת צבאה צריכה להיכלל בתחשיבי בניין הכוח של צה"ל
התפוררות האסטרטגיה האזורית של איראן
סוגיה לבחינה – האם פרשת חטופי החמאס היא מפנה בחוסן הלאומי?
ד"ר יוסי מנשרוף
פרסומים אחרונים
שנה למלחמה באוקראינה
האיום שבהתערבות הרוסית בענייני הפנים של ישראל
״חרבות ברזל״ –תמונת מצב רב-זירתית (מאי 2024)
בהרשמה אתה מסכים להסכם המשתמש שלנו (כולל הוראות הוויתור על תובענה ייצוגית ובוררות), למדיניות הפרטיות ולהצהרת העוגיות שלנו ולקבלת דוא"ל שיווקי וחשבון מ-jiss. אתה יכול לבטל את המנוי בכל עת.
הירשם לאיגרת המידע
לקבלת ניתוח ופרשנות עדכניים.